בן של קלינאית תקשורת. נטע שלי. התחיל לדבר בגיל שמונה חודשים. נשבעת. מילה ראשונה: כפית (אמר "פית" בחיקוי מיידי). יש לו אוצר מילים בלתי רגיל, הוא ממציא סיפורים, כותב שירים, קומיקסים, מדבר יפה וברור ו... משמיט ש' אחרי המילה רוצה. לא משנה כמה אני מדגימה וחוזרת. הוא בשלו: "רוצה נלך למכולת?" "רוצה נקפוץ בטרמפולינה?" זה מאוד מאוד חמוד, והוא שומר על השגיאה הזו בקנאות.
היום זכיתי ל: "אמא... רוצה אני אעשה לך קעקוע של דרקון?" מזל שאחר הצהריים רציתי נלך לים, והכל נשטף.
