חיפוש

ברוך השם

עודכן: 8 באוק׳

מה השם? תמי לוי איסרליש.

אחותי רוני קרויה על שם סבא אהרון. לאחי רצו לקרוא דני, אבל במעמד הרישום החליפו לדניאל, כי אם זה הקטן ראש הממשלה יהיה, כדאי שיהיה לו שם מכובד. אני נולדתי מתישהו ביניהם. קראו לי תמי. לא תמר. ככה. אמא ואבא שלי שיכנעו בעמל את האחראית על הרישום שזה לגיטימי לקרוא לילדה רשמית בשם חיבה. נו. החמודים חיבבו אותי מהרגע הראשון. מה׳ניעשה?(האגדה מספרת שהיו צריכים להעיר אותי בבוקר שאחרי הלילה הראשון שלי בבית- מה יש לא לחבב?).

והאיסרליש? יא ראבי. בעצם… יא רבי! מצד אבא שלי אנחנו צאצאיו של רבי משה איסרליש. רבי משה איסרליש (א.ק.א הרמ״א), היה איש גדול, כך מספרים. כתב את ״המפה״ שבו (מקווה שמדייקת) אסף את מגוון הפירושים ל״שולחן ערוך״ ביניהם פירושים שלו, לכדי ספר הגות אחד. היה פוסק חשוב ומקובל, חי ונקבר בפולין. נשמע שהיה איש חכם, איש של שלום ודיאלוג. והילדה של הבן של הנכד של הנין של החימש של הבן של הרמ״א- היא אני. כך קיבלתי אני את המאזן המקסים בין ״תמי״ הקליל ל״איסרליש״ ה… פחות. (לפחות אין עוד מישהי עם השם הזה…) אבל רגע, העלילה מסתבכת… בגלל איזו שגיאה נגררת באיות השם בעברית (או שהשגיאה היא בכלל בהגייה), אנחנו רשומים ברשומות כ״איסרלס״, אבל הוגים את השם ״איסרליש״. הסתובבתי שנים בעולם, עם שם מורכב ולא קליט, שהאיות שלו לא תואם את ההגיה. וזה היה מתיש ברמה שאין לי כוח אפילו להסביר.

את ה״לוי״ קיבלתי מג׳וני בגיל 27. התחתנו, איחדנו שמות, ושינינו את הכתיב רשמית ל: לוי איסרליש. הרי את משוחררת לי מחוסר התאמה בין ההגיה לכתיב. והרי לך איש עם שם ארוך יותר משלך: יונתן ג׳וני משיח לוי איסרליש. לאיזון.


מה השם? איתי זבולון. אנחנו מעריצים שרופים שלו עוד מהימים שלמד בניסן נתיב עם דני אחי המוכשר. הוא עשה פעם קטע בהופעת סטודנטים שהעלו: ״חייב לנקות משטחים!״. אנחנו עשינו פיפי במכנסיים שלנו. מאז עברו כמעט 20 שנה, וזבולון ממשיך להבריק עם קטעים מצולמים ידועים לציבור (יניר האחמש? חיפה סו-לו? לא מצלצל מוכר: חפשו מיד) הוא ללא ספק אחד המוכשרים והמצחיקים בארץ.

דני (א.ק.א רוה״מ) בארץ. סיפר שיש לאיתי רצף הופעות בתל אביב. עשינו את הלא צפוי: אירגנו לנו לילה בעיר הגדולה, כינסנו פמליה מכובדת מאוד שתבוא איתנו לראות את הפלא בלייב, ושמחנו ושמחנו בחגנו. כשנזכרתי בחמישי בלילה להזמין לנו כרטיסים, גילינו שההופעה מתרחשת בכל הימים שאינם שישי (אליו הזמנו מלון). נעשו ניסיונות להזיז את ליל ההוללות לשבת, לא צלחו. ניקינו כמה משטחים. והגענו אל העיר. (עם חור בלב בצורת איתי זבולון).


מה השם? איתי זבולון. לא זה שממעל. אחד נוסף עם אותו השם. א.ק.א: טוּנה. כותב. מלחין. מבריק. אנחנו איתו מאז ״גם זה יעבור״. יש שם כמה שירים מבריקים באלבום שהם בבחינת חובה לבגרות מבחינתי. (ר׳ ״מרפקים״ ו ״סרט ערבי״). ואהבנו ואהבנו. ואז ״סחרחורת״!!! יא וולי איזה שיר. כל חבר או חברה במצוקה קיבלו ממני את השיר הזה לוואטסאפ, כשלא היה לי משהו חכם להגיד. והאלבום האחרון, הו מיי. בטופ ת׳רי של הספוטיפיי שלי בשנה האחרונה. עושה כבוד היסטרי למוסיקה ישראלית לצד רביד (חיים שלי) ונועה. קירל.

ובכן גבירותי ורבותי, מפה לשם… לא היינו אתמול בהופעה של איתי זבולון. אבל היינו אתמול בהופעה של איתי זבולון. אפילו לא ידעתי עד כמה רציתי להיות בהופעה הזו עד שזה קרה, והיא קרתה מושלם. ו… וואו. ו… בול. ו… בום! וחשבתי כל הערב, איזה יופי יש בעולם. איך הכל מסתובב. מסחרחורת, לאיזון. מאיתי זבולון, לאיתי זבולון. ואיך הכל בא על מקומו. ברוך השם.

בתמונה: ווי דרס טוּ אימפרס. הראשונים לשמם: תמי ויונתן (ג׳וני) משיח לוי איסרליש. תל אביב.


61 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול