פרשת נח מתובלת ביוסף בעל החלומות

פרשת נח מתובלת ביוסף בעל החלומות.

נח בא אלי היום בבוקר, אחרי ה"זמן מסך" של שישי ויצא בהצהרה. "אני רוצה מחשב ליומולדת". מכיוון שהיומולדת תתקיים בעוד כחצי שנה, לא נסדקתי בסדק הבהלה התוקף אותי כשאחד הילדים רוצה משהו ואני לא חושבת שרוצה לספק לו אותו. להלן: מחשב. כשאני לא מבוהלת, אני אשת שיחה מעולה. אז שאלתי למה רוצה מחשב. "אני רוצה להיות גיימר" הוא אומר. אני מודה שלא לגמרי מבינה את מהות הפרופסיה "גיימריות", אז זה כנראה היה אינסטינקט קדמוני שגרם לי לרצות לגלגל עיניים בבוז. אבל! משהו בלב שלי נפתח לפני כמה ימים. לאפשרות שלי לחלום, ולהגשים את משאלות הלב שלי. בלי לקבל אישור חיצוני. והחלטתי: אני לא מקצצת לגיימר הצעיר שלי את הכנפיים!!!!

השיחה התגלגלה, והעיניים שלי נשארו יציבות במבט אוהב לילד/נער המתוק שמולי. מספר איך זה מגניב לשחק במשחק אבל גם לדבר תוך כדי לצופים. איך הוא יפתח ערוץ יוטיוב וירוויח מלאאאא כסף. פתאום יכולתי לדמיין את נוחיטוס הקטן עף על עולם הגיימינג, מכניס אליו את הנפש המיוחדת שלו, הופך אותו לעמוק ומרתק. כשהתחלתי לדמיין אותו מקבל פרס נובל על פועלו בתחום, הבנתי שאני קצת בורחת מנוכחות. אז הגשתי לו ספר ליד. את "הרשימה לילדים" של Yuval Abramovitz אמרתי לו: קדימה חלמן צעיר שלי. תחלום כל מה שבא לך.

כמה שעות אחרי זה הלכתי לישון שנ'צון. מצאתי את השיטה עבורי. אני נכנסת למיטה ומכוונת טיימר על 15-20 דקות. יגעת ונרדמת? עכשיו קומי! (בחיי. זה עובד לי הפאוור נאפ הזה).

במחשבות שלפני השנצ'ון, נזכרתי ברגע הזה, לפני 9 חודשים, כשהחלטתי שאני מוציאה את והגדת לבנך ולבתך לדפוס ובאתי לדבר עם ההורים שלי. בגדול אמרתי להם: "יש לי חלום. אין לי מימון ראשוני. אין לי זמן להדסטארט כמו שצריך. זה יכול לעבוד. ויכול גם ממש לא. נעשה טבלת אקסל. כל מה שתוציאו אחזיר מההכנסות! אבל יכול להיות שגם לא".

ושני החמודים האלו עפו איתי בלב שלם. בלי לפקפק בי ובחלום שלי. בלי לגלגל עיניים.

ככה הם עשו גם כשהודעתי שאני לא חוזרת מאילת ונשארת לעבוד שם. כשהודעתי שג'וני עובר לגור איתי אחרי שלושה חודשים של היכרות. כשהשקעתי הון על סלון כולו מפופים צבעוניים. כשהחלטתי לעזוב את הרפואה.

כשהודענו על לידות בית. הם תמיד תמיד איתי. ברת מזל שכמותי.

כמה שעות אחרי זה, נח נכנס לחדר. "רוצה לשמוע את הרשימה שלי?" היה אור מושלם והוא היה עם חולצת ה"תביא ת'חרבו דארב" היפה שלו. מלאך משובח. הוצאתי את המצלמה. בטח! "אבל את לא מצלמת בוידאו!" נשבעת. והוא הקריא ברוב טקס. איזה חלומות מתוקים יש לו לחמוד הזה. החלטתי להאמין בלב אוהב. להתאמן איתו על התמדה עם הרצון. (ולבדוק אם יש כבר פרס נובל על גיימריות)

שבת שלום. הרבו לחלום! ולאמא ואבא שלי, אין כמוכם בעולם כולו.